השיטה המערכתית של סאפיינס מבוססת על תורת המערכות, התחום התיאורטי הבין-תחומי המוקדש לחקר המערכות. ניתן להגדיר מערכת ככל קבוצה של רכיבים הקשורים זה לזה ותלויים זה בזה.

תחום תיאורטי זה מקורו בביולוגיה, ובמיוחד בתורת המערכות הכללית של הביולוג לודוויג פון ברטלנפי, שהייתה לו השפעה רבה בדיסציפלינות מדעיות רבות מעבר לביולוגיה, ואשר ממשיכה להוות התייחסות בסיסית בניתוח. סוגים של מערכות.

כל דבר נמצא בתוך המערכת, ומערכות מורכבות ממערכות אחרות. בתחילת הדרך, המפץ הגדול הוליד את המערכות הראשונות, שבתורן מכילות מערכות אחרות.

הטבע בכלל הוא גם מערכת שבתוכה יש מערכות אחרות, כמו המערכת שנוצרת על ידי יצורים חיים: מיקרואורגניזמים, פטריות,
צמחים, בעלי חיים... האבולוציה של יצורים חיים יצרה תת-מערכות חדשות, חלקן מורכבות מאוד, כמו חיות.

כל אדם, כל גוף אנושי, הוא גם מערכת, הבנויה מכמה מערכות: מערכת הנשימה, מערכת הלימפה, מערכת העצבים... כל המערכות הללו גם קשורות זו לזו. אפילו תא בודד הוא מערכת עם כמה אלמנטים המחוברים זה לזה.

תורת המערכות התפתחה, ואותו בסיס יושם על מה שבני אדם עושים, על מערכות חברתיות, ולכן גם על כלכלה ועסקים, במיוחד עם תרומתו של פיטר סנגה, שפיתח את הרעיון של ארגון עסקי כמערכת ויש לו חשיבה מערכתית מוצעת, מסגרת מחשבה המבוססת על תורת המערכות, והתפיסה של ארגונים אינטליגנטיים, או ארגונים שהם מערכות המסוגלות ללמוד.

החל מהמושגים הבסיסיים של תורת מערכות וחשיבת מערכות, פיתחנו פרשנות משלנו, בה אנו משלבים את מה שלמדנו לאורך המסלול שלנו, אותו כינינו "חשיבה מערכתית שכונתית", והצעת יישום ברמה נגישה.

תורת המערכות מוכרת מעט לציבור הרחב אך ידועה היטב בתחום מדעי החברה, ויש מומחים בתורת מערכות במיוחד בתחום העסקים וההנדסה, במיוחד במדעי המחשב, אך המומחים הללו מיישמים אותה על תחום מאוד ספציפי בתחום וברמה מאוד מתקדמת. עם Sapiens, אנו מציעים תכנית ליישם אותה בצורה רוחבית יותר וברמה משתלמת יותר.

הפרשנות שלנו לחשיבה מערכתית מתמקדת בעולם העסקים, ואנו מחלקים אותו לשני בלוקים גדולים. מחד גיסא, יש להציב את מושא הלימוד בהקשר שלו, לרבות הטבע, האדם ופעולתו של האדם, הכולל את כל עולם הכלכלה והעסקים. מצד שני, יש ליישם ניתוח מערכתי על המערכת של החברה.

יש כמה חברות שיש להן קשר ישיר יותר עם הטבע או עם בני אדם, למשל חברות אנרגיה או חברות תרופות, וחברות אחרות שאין להן את הקשר הישיר הזה. אבל כל החברות מנהלות דיאלוג עם הטבע וחייבות לקחת בחשבון קיימות, ויש להן בני אדם שהם חלק מהצוות והלקוחות שלהן, והם חייבים לקחת בחשבון את המרכיב האנושי.

ראשית, יש לנו טקסונומיה להציב את מושא המחקר ביחס לטבע. לדוגמה, בתוך כדור הארץ יש את האטמוספירה, ההידרוספירה, הגיאוספרה והביוספירה, בתוך הביוספרה ותתי הקטגוריות שלה, יש החי והצומח, ובתוך החי, יש את האדם ובעלי חיים אחרים. .

שנית, טקסונומיה למקם את מושא המחקר ביחס ל-
בן אדם. אנו מבדילים בין ההיבט הפיזי, עם הגוף ומערכותיו, לבין ה
היבט נפשי, עם הנפש, ואנחנו גם מדגישים היבטים כמו רגשות
ולמידה.